בתורך הבא ניקח מידות לשיניים התותבות שלך.

עליך להשאיר את התותבת הישנה מחוץ לפה 48 שעות לפחות לפני מועד התור, כדי לאפשר לרקמות הפה לחזור למצבן הטבעי.

הוראות לשימוש בשיניים תותבות חדשות

להתחדש!

זה עתה קבלת תותבת חדשה. אולם בכך לא הסתיים הטיפול. עתה מתחילה תקופת ההסתגלות. מידת הצלחתך להסתגל לתותבת תלויה במידה רבה בדבקותך במטרה ולמידת הסתגלותך לשוני בינה לבין שיניים טבעיות. חשוב מאוד להשלים עם העובדה, שמדובר בתותבת נשלפת ולא בשיניים טבעיות.

מהם ההבדלים בין תותבת לבין שיניים טבעיות?

יציבות

יציבות התותבת תלויה בכמה גורמים. אחד מהם הוא מידת ההתאמה בין השיניים העליונות והתחתונות. סגירת השיניים ויצירת מגע סימולטני בשני הצדדים של הפה לוחצת את התותבות למקום. המצאותו של מזון בין השיניים מפרה איזון זה באופן זמני ומפרה את יציבות התותבת עד שפעולת הלעיסה מסתיימת.

כדי להקל על הבעיה, רצוי:

א. ללעוס חתיכות קטנות יותר של מזון על מנת להפחית את משך הלעיסה.

ב. ללעוס בו-זמנית בשני הצדדים ולחלק את המזון בין שני הצדדים בעזרת הלשון. (אכילה זו תראה בתחילה כלא טבעית (נכון, היא באמת לא טבעית...)אבל בהמשך הזמן מפתחים מיומנות והיא הופכת להרגל).

ג. להוריד תותבת עליונה שלמה: יש ללחוץ על השיניים הקדמיות מבפנים בעזרת האצבע, כדי לשלוף את התותבת העליונה מהפה.

ד. לא לנגוס בעזרת השיניים הקדמיות אלא בעזרת האחוריות. תפקידן היחיד של השיניים הקדמיות בתותבת הם לשמר את החיוך ואת יכולת הדיבור. התוצאה של נגיסה על ידי השיניים הקדמיות בתותבת: לראות סעיף ג'!

דיבור:

יהיה שינוי זמני בצורת הדיבור. למה זה קורה? כדי להשמיע צליל מסוים, יוצרת הלשון רווח מסוים בינה לבין החיך. הלשון "יודעת" היכן להתמקם מתוך הרגל כדי לייצר את הרווח המתאים להפקת צליל מסויים. כשמרכיבים תותבת בפה, הלשון מגיעה לאותו מקום המוכר לה אך בשל העובי של התותבת, משתנה הרווח וכתוצאה משתנה גם הצליל.

רוק: בתחילה מתייחסת הלשון לתותבת כאל גוף זר, ומגרה את בלוטות הרוק ליצור הרבה רוק בפה. תוך מספר ימים התופעה תחלוף. כדי לזרז פתרון כדי בשני הלילות הראשונים לישון עם התותבת בפה.

חשוב! אחרי כמה (2-3 )לילות יש לישון ללא התותבת. בלילה היא אמורה להיות בחוץ לפה כדי לאפשר לרקמות לנוח מהלחץ. המצאותה של התותבת בפה בשעת השינה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעצם ולרכסים המחזיקים את התותבת.

כיצד לטפל בתותבת:

לאחר כל ארוחה: יש להוציא את התותבת לשטוף היטב אותה ואת הפה ולצחצח את השיניים הטבעיות(במקרה שמדובר בתותבת חלקית או תותבת-על).

מידי 1 – 3 שנים (משתנה באופן אישי):

יש לרפד את התותבות כדי להתאימה לשינויים שחלו במבנה העצם והחניכיים. דחיית פעולה זו עלולה לזרז נזק לעצם ולחניכיים.

מדי שנה (במקרה של תותבות שלמות ללא תמיכת שתלים- אם יש שיניים או שתלים בפה התדירות לפי מה שנמליץ לך באופן אישי): יש לבוא לבדיקה של הפה ושל התאמת התותבות, גם אם הכל נראה בסדר וגם אם אין שיניים טבעיות בפה.

סביר להניח שיהיה צורך להחליף את התותבת אחד ל 5-7 שנים בגלל שחיקה של השיניים המלאכותיות שבה.

תותבות חלקיות: יש להקפיד להוציא את התותבת ע"י אחיזה באקריל ולא בווים. כעבור זמן מה הוו מתכופף ויש צורך לבוא למרפאה לחזקו. תותבות חלקיות מתלכלכות בקלות רבה ויש לנקות אותן היטב. זה גם נכון לשיניים האחרות בפה כאשר מרכבים תותבת חלקית.

הערה: במקרה של תותבת עליונה שלמה ותותבת תחתונה חלקית עם שיניים קדמיות טבעיות בלסת התחתונה, אסור בהחלט להרכיב את התותבת העליונה בלבד. תפקידן של השיניים התחתונות האחוריות הוא לתת יציבות לתותבת העליונה. כאשר התותבת התחתונה לא נמצאת במקומה, השפשוף של התותבת העליונה עלול להרוס את החלק הקדמי של הלסת העליונה.

אם יש לך "תותבת-על" היושבת על השורשים של שיניים טבעיות (או על שתלים), יש לשמור על השורשים האלה. לכן יש לצחצחם באופן יסודי פעמים (לפחות) ביום וכן לשים טיפת ג'ל פלואור(במקרה של שיניים, לא שתלים) (ניתן להזמין במרפאה) על כל שורש לפני שמכניסים את התותבת.לפעמים ישנם חיבורים ("תיק תק") בין השורש לבין התותבת על מנת לייצב את התותבת. חיבורים אלה מתבלים ואחרי 6-24 חודשים יש צורך להחליף חלקים. בכל מקרה של שיניים או שורשים טבעיים או שתלים, ניקוי אבן תקופתי הוא הכרחי כדי למנוע מחלת חניכיים שתגרום לנשירתן. זה נכון גם לשיניים וגם לגבי שתלים.