טיפול שיניים בהריון

מאת: דר' גרי בלקסטין

העתק של מאמר זה מופיע גם באתר

http://www.leida.co.il/

בלינק:

http://www.leida.co.il/page.asp?id=55001

הריון, למרות שאינו בהכרח המצב הנוח ביותר, אינו מחלה. יחד עם זאת מדובר במצב מיוחד ולכן טמונות בו השלכות מיוחדות, שחלקן בעלות משמעות בקשר לטיפולי שיניים ולבריאות הפה.

-יש לזכור שכאשר אישה בהריון עוברת טיפול שיניים יש בן אדם אחד (לפחות) נוסף – קטן, מתפתח, ומאוד רגיש לסביבתו – הנמצא יחד אתה בכיסא הטיפולים. יש לקחת גם אותו בחשבון. נוסף לכך, תהליך ההריון גורם לשינויים זמניים בתפקוד הגוף של האם, כאשר חלק משינויים אלה משפיעים על בריאות הפה שלה.

פן נוסך להריון הוא העניין והרגישות המוגברת שנשים חוות בהריון ביחס לגופן ולבריאותו של בן המשפחה שבדרך. עובדה זו, בין השאר, הופכת את התקופה לזמן מתאים ביותר להעברת מידע הקשור לטיפול מונע לשניהם.

בעוד שהאשה בהריון אינה עומדת בסיכון גבוה יותר להידבק במחלות זיהומיות משהייתה לפני ההריון, הרי שהעובר שברחמה דווקא כן פגיע מאוד, ולכן במרפאות שיניים שבהן מטופלים הרבה ילדים, יש מקום לשקול קביעת תורים עבור נשים בהריון בשעות שיש פחות ילדים בסביבה. זאת, על מנת להוריד את הסיכון שבחשיפה למחלות זיהומיות שכיחות, שאופייניות לתקופת הילדות.

אגדות ואמיתות

כדי לדון בעובדות הקשורות בטיפול בשיניים בתקופת ההריון, יש, ראשית, להניח בצד שני מיתוסים לפחות. הקונצפציות שאישה מאבדת שן עבור כל ילד, ושהעובר גוזל סידן מעצמותיה ומשיניה של האמא, הן חסרות בסיס עובדתי וראייתי. יתר על כן , אמונות כאלו עלולות להיות בעלות תוצאות שליליות לכשעצמן אם מי שמחזיקה בהן נמנעת מלנקוט צעדים פשוטים של טיפול מונע - מתוך גישה האומרת שהנזק לשיניים בהריון הוא בלתי נמנע.

דלקת חניכיים

בעקבות שינויים הורמונליים בזמן ההריון (עליה במטבוליזם של אסטרוגן, וייצור מוגבר של פרוסטגלנדין) עשויה התגובה הדלקתית של החניכיים להיות מוגברת. לכן, כמות קטנה יחסית של רובד חיידקים (החומר הרך והדביק המצטבר על השיניים), שבמצב אחר אולי הייתה גורמת לדלקת קלה ביותר בחניכיים, עלולה להוביל לדלקת חריפה יותר. התסריט הבא מבהיר את התהליך: אשה הרה מפתחת דלקת חניכיים, שיכלה לחלוף בקלות אם האשה היתה מצחצחת היטב את שיניה במשך מספר הימים שלאחר התהוותה. אך דווקא אז, ומפני שהחניכיים הופכות להיות רגישות ותפוחות, נמנעת אותה אשה מצחצוח קרוב לחניכיים משום שהוא מכאיב לה. מובן שהדלקת תהיה מלווה עתה בהצטברות של לכלוך נוסף, מה שעלול להחריף את הדלקת עוד יותר.

לעתים מידרדר מצב זה עוד יותר למה שנקרא "גידול של הריון" – שם מטעה כי בכלל לא מדובר בגידול אמיתי אלא בצמיחת רקמה דלקתית, שניתן לכרות אותה באופן פשוט. חשוב ביותר להתגבר על הרגישות ודווקא כן לצחצח שיניים ביסודיות על מנת להיפתר מהדלקת.

לפעמים, בטרימסטר הראשון זה מאוד קשה, בעקבות בחילה, לצחצח בכלל. אם ישנה בעיה עם שימוש במשחת שיניים, יש לצחצח בלי משחה, עם מברשת רטובה, אולי עם טיפת מלח או אבקת סודה. בנוסף לכך, מומלץ לעבור הסרת אבן במרפאה לעתים יותר קרובות (כל 3 חודשים) במהלך ההריון על מנת לשמור על חניכיים בריאות. עיסוי החניכיים ע"י טיפ גומי (מתוצרת חברת Oral B או Butler) מאוד עוזר. קל מאוד להשתמש במכשיר זה, וכדאי לבקש הדרכה מהרופא או השיננית).

עששת (חורים בשיניים)

אם השיניים אינן נקיות, התוצאה תהיה עששת. תהליך זה עלול להחמיר עקב שני גורמים נוספים:

1. בעקבות לחץ בבטן, הקיבה מכילה פחות נפח ולכן יש נטייה לאכול ארוחות יותר קטנות ולעתים יותר קרובות. סגנון אכילה זה מאריך את משך ההתקפה החומצית על השיניים. אם תופעה זו קיימת כדאי גם לנקות את השיניים לעתים יותר קרובות במשך היום.

2. הקאות שלפעמים מלוות הריון- ההקאה מכסה את השיניים בחומצת קיבה מרוכזת ביותר, העלולה לגרום לעששת. אחרי הקאה, אין לצחצח מיד כי צחצוח בנוכחות החומצה המרוכזת עלולה להוריד חלקיקים מזעריים מחומר השן. קודם לכן יש לנטרל את החומצה ע"י שטיפה יסודית עם הרבה מאוד מים ואפילו לערבב בתוך המים קצת אבקת סודה. רק לאחר מכן יש לצחצח, ולסיום להשתמש במי פה מאחד הסוגים המכילים פלואור.

כדי לדון בטיפול שיניים תוך התייחסות המיוחדת לאשה ההרה, יש להבין ראשית את התהליכים המייחדים את ההריון לפי שלושה טרימסטרים:

טרימסטר ראשון – בתקופה זו כל האיברים של העובר מתפתחים. לכן בזמן זה יש סיכון משמעותי של פגמים ממספר גורמים, ביניהם תרופות מסוימות, לחץ מוגבר לאמא הגורם לה להפריש כמויות גדולות של הורמונים מסוימים וכו'.

טרימסטרים שני ושלישי - עכשיו רוב מערכות הגוף של העובר כבר נוצרו, ורוב ההתפתחות מתמקדת בגידול.

טרימסטר שלישי - חל שינוי משמעותי בזמן שהאם והעובר מתקדמים מהטרימסטר השני לשלישי – תוספת לגודל ולמשקל של שניהם. התוספת לבטן של האם, בזמן שהיא שוכבת על גבה, לוחצת על הורידים הגדולים המחזירים דם מהרגליים. לכן שכיבה בתנוחה זו גורמת להצטברות של דם ברגליים. עקב כך יש נפיחות ברגליים וירידה בלחץ דם. בכל מקרה עלול להיות קוצר נשימה בגלל הנפח הפנוי המופחת בחלל הבטן.

בהתחשב בתופעות הנ"ל, ניתן לחלק את ההתייחסות המיוחדת לטיפול בשיניה של האשה ההרה למספר נושאים: טיפול מונע, טיפול שגרתי, קרינה, תרופות ועיתוי בטיפול.

טיפול מונע

היגיינת הפה ניקוי השיניים בכל יום מהווה את אחד הגורמים המכריעים העשויים למנוע את רוב בעיות הפה האפשריות. צחצוח יעיל פירושו שימוש בטכניקה טובה למשך פרק זמן מספק (לפחות 3 – 4 דקות). כשאת מקבלת הדרכה מרופא השיניים או השיננית, בקשי שיתבוננו בך כשאת מבצעת את הפעולה כדי לוודא שקלטת נכון את ההסבר שקיבלת.

צחצוח בלבד לא יספיק. אמצעי כלשהו לניקוי בין השיניים הוא הכרחי. כאן מצטבר רוב הלכלוך. קיים מספר גדול של אמצעי ניקוי לשימוש בין השיניים - חוט, מברשות מיוחדות העוברות בין השיניים טיפים לעיסוי, וכו'. בחירת המכשירים המתאימים היא אישית ותלויה בתנאים הקיימים בפה. רופא/ת שיניים או שיננית יכולים להמליץ מה מתאים לך אחרי בדיקת הפה.

חוט דנטלי הוא אמצעי יעיל לניקוי בהעדר רווחים בין השיניים. כאשר יש רווחים, מגוון מברשות הדומות למברשות בקבוקים הוא הפתרון. ניתן להשיגן (ולא רק מחברות אלו) מתוצרת: Oral B, Paro, Butler. ניתן למצוא הרבה מידע שימושי באתר של Oral B (www.oralb.com) .

טיפים של גומי לעיסוי הם מצוינים ולא רק לנשים בהריון. הם מאוד יעילים בהפחתת דימום בחניכיים. אחד הטובים ביותר: Stimulator של חברת Butler. יש להכניס את השפיץ לאתר המשולש בין כל שתי שיניים לבין החניכיים, וללחוץ מספר פעמים (עם הצד של הטיפ, לא עם הקצה השפיצי) כנגד החניכיים. יש לבצע זאת לפחות פעמיים ביום, ואם יש זמן אפילו יותר.

ניקוי אבן: בזמן ההריון מומלץ לפחות פעם בשלושה חודשים.

לפני שיוצאים לדרך: כאשר ההריון הוא מתוכנן, כדאי לעבור את כל טיפולי השיניים הנדרשים, הבסיסים לפחות, כצעד מקדם לפני תחילת ההריון. פעולה זו תמזער את הסיכוי להזדקק לטיפולי חירום במהלך ההריון.

עובדת היותך בהריון היא תירוץ מצוין לשפר כל מיני הרגליים הקשורים בבריאותך, כולל אכילה נכונה- בקשר לבריאות הפה והשיניים, מדובר בהפחתת צריכת מאכלים בעלי כמות גבוהה של סוכרים פשוטים, והגבלתם לזמני הארוחות הסדירות.

טיפולי שיניים שגרתיים: סתימות רגילות, טיפולי שורש, עקירות לא כירורגיות אם הן דחופות, ניקוי אבן, וכתרים- ניתן לבצע את כל אלה במשך הטרימסטר השני. בכל זאת, אם יש צורך בכתרים באזור המופיע לעיני הצופה כאשר את מחייכת, ייתכן שכדאי לדחות אותם לאחר ההריון. גובה קו החניכיים, שהוא בעל משמעות קוסמטית רבה, אינו יציב בזמן ההריון ולכן ביצוע כתרים באזורים אלה בזמן ההריון עלול להשיג תוצאה לא אסתטית.

באופן כללי, טיפול שעיכובו עד לאחר ההריון לא יגרום החמרה או כאבים, כדאי לדחות במספר חודשים. טיפול מונע, לעומת זאת, כמו ניקוי אבן, דווקא חשוב מאוד שלא לדחות.

צילומי רנטגן: ניתן לבצע אותם לפי צורך, אבל רצוי לשמור על מינימום, ולהגבילם לצרכים ספציפיים שיש כוונה לטפל בהם במהלך ההריון. מינון הקרינה לאזור השחלות הוא בערך 1:50000 של המינון באזור הפנים במקרה של צילומי רנטגן ללסתות, וזה אפילו בלי לקחת בחשבון את ההגנה של סינר העופרת (שיש להשתמש בו בכל מקרה). אמצעים נוספים להפחתת קרינה הם פילם מהיר (שצריך פחות קרינה), מכונת רנטגן בעלת מתח גבוה, וסינון הקרינה (יש מסננים על המכונה בדרך כלל). עם כל אמצעי הזהירות הנ"ל:

1) אין סיבה שמספר קטן של צילומי רנטגן לשיניים אחרי הטרימסטר הראשון יגרום לבעיות.

2) למרות שהסיכון באמת קטן יותר לאחר הטרימסטר הראשון, הרי שגם במקרה של טיפול דחוף בתקופה זו ניתן לבצע מספר צילומי רנטגן בתנאי שמקפידים לשמור על אמצעי הזהירות הנ"ל.

באופן כללי, יש למעט בצילומי רנטגן במהלך ההריון, ולהגביל אותם למטרות ספציפיות הקשורות לטיפולים שחובה לעשותם ללא דיחוי.

תרופות:

כמעט כל תרופה הנלקחת ע"י האם מגיעה לעובר. לכן רצוי למעט ככל האפשר בלקיחתן. באופן ספציפי:

חומרי אלחוש להרדמה מקומית (הזריקה הניתנת לפני טיפול שיניים): אלה שבשימוש ברפואת שיניים באופן שכיח הם בטוחים, במיוחד מהטרימסטר השני. חלקם הגדול מכיל גם תוספת מזערית של אדרנלין, שהוא הורמון שהגוף מפיק בעצמו במצבים של לחץ פיזיולוגי או נפשי. תפקיד האדרנלין שבזריקה הוא לגרום לכיווץ כלי דם באזור הזריקה. כתוצאה מפעולה זו נשארת כמות רבה של תרופת האלחוש באזור הזריקה לזמן ארוך יותר. לפעולה זו שלושה תפקידים עיקריים:

(1) ליעל את פעולת התרופה נגד כאבים ע"י שמירת ריכוז יותר גבוה באתר.

(2) למנוע מכמות גדולה של החומר לחדור בריכוז גבוה למחזור הדם.

(3) להאריך את תקופת ההרדמה בלי צורך להגדיל את כמות התרופה.

אם מינון מסוים של אדרנלין מגיע למחזור הדם הכללי, החומר יגרום להשפעה סיסטמית, עם סימנים כמו נשימה ודופק מואצים, ועלייה בלחץ דם. בבואו של רופא השיניים המטפל להזריק חומר מאלחש לאשה הרה, הריהו שוקל סיכונים אלה ומתחשב בהם כאשר הוא מתכנן להשיג אלחוש יעיל. יש לציין כי כמות האדרנלין בתרופה היא קטנה לעומת הכמות שהאם עצמה עלולה להפיק בתגובה לחרדה כתוצאה מכאב, אם רמת האלחוש אינה בולמת כאב בזמן הטיפול. בנוסף לכך, טכניקה נכונה של הזרקה מורידה את הסיכוי של השפעה סיסטמית.

מצד שני, לטיפול קצר ביותר, יועדף אלחוש ללא אדרנלין.

תרופות אנטיביוטיות:

יש לקחת אותן רק במידת הצורך, ובשום אופן לא לקחת אותן בלי המלצת רופא. יש להימנע באופן ספציפי מ- טטרציקלין, כלוראמפניקול וסטרפטומיצין בזמן ההריון. יחד עם זאת, כאשר באמת קיים צורך לקחת אנטיביוטיקה, חשוב שלא לזלזל בכך. התרופה הרבה פחות מסוכנת לעובר מאשר חום המלווה בזיהום בלתי מטופל, ודלקת חריפה. תופעות אלו עלולות לגרום ללידה מוקדמת ואפילו להפלה.

תרופות נגד כאבים המכילות חומרים נרקוטיים:

תרופות אלו, דוגמת קודאין, אינן מהוות בעיה עקרונית במקרה של שימוש בטווח מאוד קצר. אולם שימוש לאורך זמן עלול לגרום להתמכרות של העובר. לכן, במקום תרופות אלו, עדיף בזמן ההריון להשתמש בתרופה לא נרקוטית, כמו אקמול, על מנת להימנע מסיכון זה.

כדורי הרגעה:

פשוט אין לקחת אותם, אלא על פי המלצה ומרשם של פסיכיאטר המודע להיותך בהריון. יש לבדוק בזהירות רבה את התרופה הספציפית המוצעת. לחלק מהתרופות במשפחה זו יש קשר מוכח למומים קשים.

"גז צחוק"(N2O):

אין להשתמש בגז צחוק כאשר את בהריון. הוא עלול לגרום למומים או להפלה.

פלואור:

(פרט למשחות שיניים או שטיפות, שבכל מקרה אינן מיועדות לבליעה)- אשה בהריון לא צריכה לקחת תוספות פלואור. גם אם מקור מי השתייה באזור אינו מפלואר, התינוק יכול לחכות עד גיל שלושה חודשים כדי לקבל תוספת פלואור, וגם אז רק לפי המלצה ספציפית של רופא שיניים. המינון המומלץ יהיה תלוי במספר גורמים כגון הריכוז של פלואור שקיים במקורות המים שבאזור מגוריו, וגילו של הילד. אין יתרון בקבלת תוספת לפני לידה.

עיתוי נכון של טיפולי שיניים בזמן הריון:

1) במידת האפשר - לטפל בבעיות בפה לפני שאת נכנסת להריון

2) ניקוי אבן במרפאה כל 3 חודשים בזמן ההריון.

3) טרימסטר 1 - רק ניקוי אבן וטיפול עזרה ראשונה.

-צילומי רנטגן רק לפי צורך ספציפי.

4) טרימסטר 2 – ניקוי אבן וטיפולים שגרתיים.

5) טרימסטר 3 - ניקוי אבן וטיפולים שגרתיים. הרבה יותר נוח לעבור טיפולים ארוכים בטרימסטר 2.

6) 'טרימסטר 4'– הנקה: בנוסף לכל הסיבות הטובות לעשות כך שאינן קשורות לפה, מוכח שילדים היונקים לתקופה ארוכה יותר פחות זקוקים לטיפול אורתודנטי (יישור שיניים). התופעה אינה מוחלטת, אבל כנראה שגם אלה שכן יזדקקו לו יצטרכו טיפול פשוט יותר מחבריהם הניזונים מבקבוק. פעילות שרירי הלעיסה שילד משתמש בהם ביניקה משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות הלסתות. מומלץ ביותר!